זה לקח בדיוק חודשיים. חודשיים ימים מאז שנחתתי. מהאולימפוס…
מהנסיעה המיוחדת הזו האניתיאית, עם 20 נשים לצפון יוון – לאולימפוס.
חשבתי מה היה שם כל כך אחר ושונה.
כבר הייתי בטיולי נשים – מלכת המדבר
הייתי ביוון, הייתי וראיתי עולם.
היה שם הכל,
נופים עוצרי נשימה
,
מקומות קסומים,
הדרכה מצויינת,
מפלים, מים, נופים…
ה כ ל מושלם.
ועדיין, מה היה כל כך ייחודי?
מה היה שם שלא היה בשום מקום אחר?
ואז נפל לי האסימון.
זה היה מעבר. מעבר למקום, מעבר להדרכה, מעבר ליופי
זו היתה החברותא.
20 נשים. נשים שאת רובן לא הכרתי קודם. נשים שמכילות, שמקבלות, שצוחקות, שעוזרות
ללא שיפוטיות, ללא ביקורת.
נשים אניתיאיות
רק להיות ולהנות.
אז אני מבינה עכשיו יותר
האולימפוס הזה הוא לא להגיע אל אלא להיות ב…
כל אחת וחלקת האולימפוס שלה.
**** אניתיאה = אני אלה, תיאה = אלה