הרוח נושבת קרירה
נוסיפה קיסם למדורה
וכך בזרועות ארגמן
באש יעלה כקורבן
האש מהבהבת, שירה מלבלבת
סובב לו, סובב, הפינג'אן
פינג'אן / מילים: חיים חפר

ניסיתי לחשוב על המילים של חיים חפר.
הרוח נושבת קרירה – לפעמים בחיי היום יום, אני מרגישה מעין משב רוח קריר.
פתאום, בשגרה הידועה, המקובלת, המוכרת – מגיע משהו שיכול, עלול להסיתני מהמוכר והרגיל.
אני קוראת לזה – משבר / שינוי.

גם כשהאש הפנימית גבוהה ומהבהבת, כדי להמשיך אותה, להתקדם, לשנות לחיות
צריך להוסיף קיסם.
קיסם
קיסם! – דמייני לך את האש הענקית עם בולי העץ הגדולים, ורק קיסם קטן? הוא המלבב את האש?
לעיתים הקיסם הקטן הזה – מראה ומגביר את ה"אש" הפנימית השורפת, הקש ששבר את גב הגמל…מוכר לך?

לעיתים – תלוי בנקודת המבט כמובן, אותו קיסם קטן, שנמצא חבוי בצפונות חלומותי – מצליח לעורר את הכל. מצליח לגרום לי לשנות ואפילו לצאת מאזור הנוחות.
זוהי ההזדמנות.

זוכרת שבסינית הסימן של משבר והזדמנות הוא אותו סימן? תלוי באיזה מקום במשפע – החיים הוא נמצא.
אז הנה בעיצומו של חג המדורות הזה, ממליצה לכל אחת מאיתנו לחשוב על האש הפנימית החבויה, ולהוסיף לה את הקיסם.

"האש מהבהבת, שירה מלבלבת, סובב לו, סובב, הפינג'אן"

שלך עטליה