Anitea_094
את עטליה אני פוגשת ב"בית אניתיאה" בקרית אונו. גן עדן קסום בלב אורבני.
חלל נעים שמשרה אווירה חמה עוטפת ומחבקת, עם גינה מטופחת ובה פינה מוצלת..
מקום שרק מזמין ומבקש לקחת פסק זמן מהחיים, מהריצה מהטרוף,.לנוח ,לחשוב ,
לחלוק ,להתייעץ ולפגוש  נשים נוספות בשביל החיים.
ואני תוהה מאיפה הכל התחיל ?
מה הביא את האישה המופלאה הזאת ליצור מקום מזמין שכזה.

אז מי את עטליה אוברמן אני שואלת?

"אני בת 57" אומרת עטליה "אמא לשני בנים, מזה 22 שנה חיה בזוגיות שניה.
בן הזוג שלי הוא אבא לשני בנים וביחד יש לנו שתי כלות ושמונה נכדים (שלו).
ב2007 הקמתי את "אניתיאה" מרכז לנשים שנמצאות בצמתים בחיים
ונותן להן פתרונות מקצועיים.

"מה זה אניתיאה ,מאיפה השם הזה?"
"אני בחרתי את השם ,אומרת עטליה." תיאה" זה אלה בלטינית והפרוש הוא אני אלה..
האמת שאל המקום הזה הגעתי ממשבר מאד גדול בחיים שלי."

וככל שעטליה מתקדמת בסיפור, נגלה לעיני סיפור חיים מרתק,
לא פשוט שהצמיח מתוכו אישה עם חוזקות נדירות שלא נכנעת ולא נשברת .
לומדת, מסיקה מסקנות ופורצת קדימה במלוא הכח במלוא התנופה.
כל משבר בחייה גורם לה לקחת פסק זמן ,לנשום נשימה עמוקה
וליצור משהו חדש עבורה ועבור הסביבה הקרובה והרחוקה.
ובכל פעם מתרחב מעגל ההשפעה.

"התחתנתי בגיל צעיר " מספרת עטליה "ילדתי שני בנים למדתי לתואר ראשון
הייתי מורה ובהמשך גם ניהלתי בית ספר.
בגיל שלושים, אבא שלי, שהיה הדבר הכי חשוב בחיי נפטר..
ובמהלך השבעה באה החברה הכי טובה שלי לנחם,ואני בחוש ששי לא ברור מאיפה,
הבנתי פתאם שאני חיה בשלישיה. היא אני ובעלי..
כששיתפתי את אמא שלי בתחושות שלי היא אמרה לי "בוקר טוב" .
שאלתי אותה למה לא אמרת לי שום דבר? והיא ענתה "אני אמרתי לך, את לא רצית לשמוע."
וזה משפט שנחרת בי חזק ושב והלם בי בהמשך.

עברתי מסכת גירושים לא קלה שארכה כשנתיים וחצי וכללה ארבעה עורכי דין פסיכולוגים לילדים ולי .
עזבתי את משרד החינוך, ניהלתי תאטרון בובות גידלתי את הילדים
וברקע כל הזמן היו החששות של מה יהיה עם הילדים אם חס וחלילה יקרה לי משהו .
לא סמכתי על אבא שלהם שידאג להם מתוקף היותו האפוטרופוס.
אנשים שונים יעצו לי לעשות ביטוח  חיים ולציין את המוטב וכך עשיתי.
מה שהביא למפנה הבא בחיי, ביום שעשיתי את הביטוח החלטתי להיות סוכנת ביטוח ובריאות,
כדי לייעץ לנשים אחרות וכדי שאף אישה לא תעבור את הפחדים שאני עברתי.
ואז גם הכרתי את בן זוגי הנוכחי. בפרק ב' יישמתי את כל טעויות העבר נעזרנו באנשי מקצוע עורך דין,
מטפל זוגי, ערכנו הסכם ממון.ואצלנו מדברים על הכל. יש חלוקה של מטלות בין כל "דיירי הבית"והכל פתוח.
חמש עשרה שנה עבדתי כסוכנת ביטוח עד שנת 2006,

ומה קרה אז? אני שואלת
"מלחמת לבנון השניה"עונה עטליה.
"שני הבנים שלי היו קרביים הגדול בדיוק השתחרר וקיבל צו 8 ואני חוויתי משבר ענק.
הפחדים השתלטו עלי בגדול חוץ מלצפות בטלוויזיה לא יכולתי לעשות כלום,
וכל הביטוחים שבעולם לא עמדו לצידי.ולא היוו נחמה ל"מה יהיה אם חס וחלילה?"
לא היה לי פתרון וגם שום תעודת ביטוח.ואז הבנתי שאני רוצה וצריכה שינוי!
אמרתי לעצמי שאני רוצה בית פתוח לנשים .מקום שיתן מענה לנשים שנמצאות בצמתים שונים בחיים .
מקום בו כל אחת תוכל למצוא מענה על ידי אנשי מקצוע מהשורה הראשונה. אם זה עורך דין מאמן ,
פסיכולוגית או כל מקצוע אחר.
ומאחר והייתי מאבחנת פסיכוטכנית במהלך שירותי הצבאי גייסתי את כל אותן יכולות שלי
ואת נסיון העבר לטובת מציאת הפתרון האולטימטיבי עבור אלו שפונות אלינו..
במקביל גם הגשמתי חלום אחר שלי וסיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה .
אספתי לעצמי ארסנל של כלים בנוסף לנסיון החיים שלי והידע שיש לי מעברי כסוכנת ביטוח
כמגשרת ודירקטורית הקל עלי להתאים לכל אחת את איש המקצוע האופטימלי עבורה .
בשלב הראשון המרכז היה וירטואלי ואני מצאתי את עצמי חורשת את הארץ
ומקיימת פגישות הרצאות וסדנאות  מהצפון עד הדרום.
הכל הלך למישרין עד 2011.

ומה קרה אז?
אמא שלי נפטרה ורק אז הבנתי מה זה להתאבל.
המוות של אמא שלי שיתק אותי .לא יכולתי לעשות שום דבר.הרגשתי מרוקנת .
הייתי בעלת עסק ניהלתי קבוצה ולא יכולתי לתפקד.הרגשתי שאני עוברת סוג של תהליך .
אני דור שני לשואה,  אמא שלי היתה במחנה של ארבעים אלף נשים שעשו שם את כל הניסויים הנוראיים
שרק אפשר על נשים .גדלתי וחונכתי שנשים הן רעות מטבען, שאישה חזקה היא אישה רעה.שאסור לסמוך על נשים ,
והגעתי אז לסוג של הכרה שאני צריכה לפתור לעצמי את הסיפור הזה.יצאתי למסע של "מלכת המדבר", לסין.
ארבעים נשים בסוג של כור היתוך וזו היתה המתנה של החיים שלי .במהלך המסע חוויתי נתינה ,
קבלה שיתוף והכלה שלא חוויתי כמוהו מעולם. ואז גם הבנתי שרק לאחר מותה של אמי יכולתי לאפשר לעצמי
סוג כזה של מסע פנימי וחיצוני כאחד.
כשחזרתי מהמסע אמרתי לעצמי יש לי אפשרות כלכלית אני צריכה לבנות משהו ואז בניתי את המקום הזה
מקום שיהיה ממוקד שנשים יתחילו בו תהליך מובנה,יודעים איפה הוא מתחיל כמה הוא יעלה ומתי הוא יסתיים.
אני מאמינה שאפשר לעשות שינוי רק אם לוקחים אחריות .
אם את מבינה שיש מחיר שאת מוכנה לשלם עבור הייעוץ והפתרונות שתקבלי.

ולסיום עטליה,מה החזון של אניתיאה?

לאניתיאה יש עשרת דיברות כשהדיבר האחרון שלו אומר-כשמסע חייך קשה- התייעצי עם מומחים.
החזון שלי הוא להוביל שינוי חברתי .להוביל נשים לעצמאות אישית כלכלית וחברתית על-ידי לקיחת אחריות אישית.
ביסוד גישת אניתיאה קיימת האמונה שכל אישה הינה ישות עצמאית, המסוגלת לדעת להבין ולבחור בתמונת חייה בכל רגע נתון. גישת אניתיאה הינה האמונה הצרופה ביכולתה של כל אישה להצליח להתמודד עם טלטלות החיים,
הן כאדם בודד והן כחלק מסביבה חברתית ומשפחתית מתוך הרמוניה פנימית מאוזנת.

ואין ספק שעטליה מיטיבה להגשים זאת יום יום בכל אספקט בחייה. כל- הכבוד!

השראה נוספת תוכלו לקבל מהמלצת המערכת מהספר "הולכת רחוק"  wild  של שריל סטרייד