הייתי בת 26 כשהכרנו.
אני אמא ל 2 ילדים, והיא אשתו של החבר של בעלי (לשעבר).
גם היא אמא ל 2 בנים, באותם הגילאים של הבנים שלי.
מהרגע הראשון האהבה ניצתה. שעות היינו מדברות,
היינו נפגשים כולנו כל שבוע, בסופו, באמצעו.. כל היום.
הילדים הפכו לחברים טובים.
סופי שבוע היו תמיד יחד. ישנו באותו הבית. המשפחות.
פעם אצלנו, פעם אצלם, טיולים, מסיבות, ה כ ל!
שנים!

כשהתגרשתי, הם נשארו החברים שלי. זה היה מאד מרגש,
כי הרי הוא היה חבר של הגרוש שלי, ועדיין הבחירה היתה בי.