פורים הוא חג של מסכות, תחפושות ושמחה,
אך מתחת לפני השטח הוא טומן בחובו גם שאלות עמוקות על זהות, אמיתיות וערכים.
זהו הזמן שבו אנו יכולות לבחור כיצד להציג את עצמנו –
להתחפש, להסתתר או אולי דווקא לגלות את מהותנו האמיתית.
כנשים, אנו עוטות מסכות לאורך חיינו ולא רק בפורים.
החברה מצפה מאיתנו להיות חזקות אך עדינות, עצמאיות אך מכילות,
מצליחות אך לא ״יותר מדי״.
אנו מוצאות את עצמנו מנסות להתאים את זהותנו החיצונית למצופה מאיתנו,
אך מה קורה כשזה מתנגש עם הערכים הפנימיים שלנו?
בחג פורים, התחפושת מאפשרת לנו להשתחרר מכבלים חברתיים,
היא גם יכולה להיות תזכורת לאותן מסכות שאנו נושאות יום-יום.
האם אנו חיות בהתאם לערכינו האמיתיים, או שמא מסתתרות מאחוריהם מתוך פחד או נוחות?
דמויותיהן של ושתי ואסתר במגילת אסתר מציגות שתי גישות שונות לנשיות ולעוצמה.
ושתי, שסירבה להיענות לדרישת המלך להופיע לפניו, מסמלת אומץ של התרסה.
היא סירבה להיות חפץ לתצוגה ונענשה על כך.
אסתר, לעומתה, בחרה בדרך אחרת: היא פעלה בחוכמה מתוך המערכת,
תוך שהיא משתמשת בערמומיות ובאסטרטגיה כדי להביא לשינוי.
שתי הדרכים תקפות: יש מי שמרגישה שעוצמה פירושה שבירת הכלים והליכה נגד הזרם,
ויש מי שבוחרת לפעול מבפנים כדי לשנות.
האם אנו מוכנות להוריד את המסכה ולחשוף את הדרך שלנו, גם אם היא שונה מהמצופה?
עצמאות
אומץ
נאמנות
אומץ
אומץ
ביטאה עצמאות מוחלטת,
סירבה להוראות המלך ושילמה מחיר כבד
התמודדה חזיתית עם כוחניות המלך
לא הסכימה להיכנע לערכים שהיו מנוגדים לה
התמודדה חזיתית עם כוחניות המלך
התמודדה חזיתית עם כוחניות המלך
פעלה בתוך המערכת כדי להשיג את מטרותיה
גילתה אומץ כאשר ניגשה למלך למרות הסיכון
למדה כיצד לפעול בתבונה וליצור שינוי מתוך הסביבה |
גילתה אומץ כאשר ניגשה למלך למרות הסיכון
גילתה אומץ כאשר ניגשה למלך למרות הסיכון
