שחרור

שחרור

היא התקשרה אלי שלשום,
ושאלה אם הפגישה שלנו מתקיימת למחרת.
בודאי, עניתי,
שלחתי לך לינק לzoom
כמו שעשינו בחודש האחרון.

כן, ענתה,
קיבלתי אותו,
אבל ממש ממש בא לי לצאת מהבית.
אפשר פגישה פנים מול פנים?

זה לקח לי כמה דקות לחשוב.
📌 אני מפחדת, עוד לא נפגשתי עם אנשים מחוץ לסביבה הקרובה שלי
📌 במשך חדשיים, אף אחד, חוץ מיענקלה וממני, לא נכנס אלי הביתה
📌 אני קצת לא רגועה
📌 בא לי קפה אחר…

את יודעת מה? עניתי לה,
בואי נפגש בת"א,
נקנה קפה בtake away
נמצא ספסל פנוי,
ונקיים את הפגישה.

סגרנו השיחה
וקבענו.

וואו, זה היה מרענן.

אפילו שהיינו עסוקות
בעוברים ושבים (מרחוק ועם מסכות),
הצלחנו יחד למצוא את הדרך החדשה
שבה היא רוצה לפעול.
קיבלה שעורי בית לשבוע הקרוב,
ונפרדנו בחיבוק וירטואלי וחיוך.

כשחזרתי הביתה,
חכתה לי הפתעת חיי.
הבן הבכור שלי, נמצא בתוך הבית…
בא לבקר ולאכול אתנו צהרים,
ואני, מרוב התרגשות
ח י ב ק ת י. א ו ת ו ח ז ק. ח ז ק
כמה התגעגעתי
ושכחתי ש…אסור🤔

יום ממש משחרר.
יום אחר, נבנה לאט,
משחרר פחדים,
מחזיר קצת לשפיות

ואני יכולה לאמר
אני גאה שהצלחתי.

מאחלת לכולנו להשתחרר
מכל כבל שיש,
גם אם הוא דמיוני,
אשמח לעזור ולחדד את הדרך
למי שתרצה.

שחרור נעים
שלך,
עטליה אוברמן