אומן, סוף, התחלה, משבר, נדבקים,
אני כבר לא יכולה לשמוע את המילים האלה
לכל מילה יש עוצמה ואנרגיה שונה
החלטתי להיות הרביעית ולפרש לעצמי כל מילה.
אלול – בפרשנות כתוב אני לדודי ודודי לי…
לגבי, אני לי ואני לך. בכל מקום (כמעט)
בכל שלב בחיי , בצמתים, במשברים ואפילו באהבות, זה אני לי ומכאן אני לך.
(כך הוקמה אניתיאה, זוכרות?)
ניסיתי גם להפוך את אלול ו יצא לי לולא…
אז לולא לקחתי אחריות לחיי,
לא הייתי מתעצמת, מתקדמת, נבנית, בונה,
סליחה – המילה סליחה בדרך כלל מגיעה כהתנצלות על פגיעה שגרמנו לאחר,
כנימוס לבקש משהו או לשאול משהו.
בשבילי הסליחה היא קודם כל מופנית אלי.
אם אני אסלח אמחל לעצמי אוכל בקלות
למחול לאחר , אהיה חזקה יותר,
ברורה יותר לעצמי ובהחלט גם לאחרים.
אבל, זה ממש אפשרי ואף כדאי.
קורונה – אין לי פרשנות ראויה
אומן – לא מבינה את הטירוף, אי יכולת או רצון
לחשיבה עצמאית, אי אכפתיות מהכתוב בכתובים
פתיחת שמים – מתגעגעת לשדות תעופה, דיוטי פרי…
סגר – לא בא לי אבל כנראה צריך
סוף – ניסית פעם לקרוא את המילה הזו הפוך?
בכל נקודה שנדמה כי הגעתי לקצה הדרך אני פשוט עוצרת רגע. עושה פוס…וממשיכה מחדש.
הענין שבחצי שנה האחרונה הפוס הזה היה
משבר – לפעמים אני מרגישה את הסדקים,
אבל אוספת עצמי וכאילו מדביקה
"כשהדרך נגמרת מתחיל איזה שביל,
כשהלילה נגמר אז הבוקר מתחיל,
כשנגמרת שעה, עוד שעה מגיעה,
רק בסוף הידיעה מתחילה השגיאה…
סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
מאחלת לי ולנו שנמצא את ההזדמנות,
השקט וההתחלה של המשך הדרך
אשמח לקרוא את הפרשנות שלך
